כיצד מוצאים את הפרשה?

לפני שהנכם קובעים את תאריך טקס בר המצוה של בנכם, כדאי שתעיינו במאמר זה. ראשית, חשוב לדעת שפרשת בר–מצוה נקבעת על פי תאריך הלידה העברי ולא הלועזי. בכדי לדעת מה הוא תאריך הלידה העברי של בנכם, פשוט יש להסתכל בתעודת הזהות שלכם. בנושא זה כדאי לדעת כמה עובדות: 1)לעולם אין חפיפה קבועה בין התאריך הלועזי והעברי. כללי הקביעה של לוחות אלו שונים בעיקרם ונסמכים כל אחד על גרמי שמיים אחרים. 2) הלוח העברי נקבע ע“פ הירח, והנוצרי ע“פ השמש. 3)בלוח העברי יש שנה מעוברת כל שנתיים או שלש, ובלוח הנוצרי יש תוספת יום לפברואר פעם בארבע שנים, לכן אי אפשר להסתמך על שנים אחרות. אם כן–אין ברירה אלא להסתכל בתעודת הזהות או לפתוח לוח שנה של שנת הלידה. (ניתן למצוא באינטרנט באתרים ברשת) שנית, בלוח הנוצרי היום מתחיל בחצות הלילה, לעומת הלוח העברי בו מתחיל היום בשקיעת השמש. עובדה זו גורמת לכך שאצל כל הילדים שנולדים בין השקיעה לחצות הלילה יש כביכול פער של יום אחד בין תאריך הלידה העברי או הלועזי. לעובדה זו יש משמעות קריטית אם הבר–מצווה נופל בשבת, כיון שאז יש לבדוק אם הילד אכן יוכל לעלות לתורה בשבת זו או בזו שאחריה. רבים סוברים בטעות שלא עולים לתורה ביום ההולדת ממש אלא רק מהיום שלאחריו. מקור טעות זו הוא במונח “שלש עשרה שנה ויום אחד” המופיע בפסקי ההלכה בקשר לבר–מצוה. משמעות הביטוי איננה שניתן לעלות לתורה יום אחד אחרי יום ההולדת, אלא שיום ההולדת עצמו נחשב כבר ליום הראשון של השנה ה14, להוציא את אלו החושבים לעלות לתורה ביום שלפני כן, שהוא היום הסוגר את השנה ה-13 וחל יום אחד לפני יום ההולדת. לאחר שמצאנו את יום ההולדת העברי, נבדוק מהי השבת הקרובה ביותר שאחרי יום ההולדת. זוהי שבת בר המצוה. אם יום ההולדת חל בשבת, בשבת זו ממש כבר ניתן לעלות לתורה! ראוי לציין שישנן כמה שבתות בהן עשויות להתעורר בעיות בקביעת בר–מצווה; שבת “זכור” שהיא השבת שלפני פורים ושבת “פרה” שהיא אחרי פורים, בשבתות אלו מקובל לתת את קריאת המפטיר לאדם מבוגר או אחד מנכבדי בית הכנסת ובחלק מבתי הכנסת האשכנזיים יבקשו לדחות את הטקס. כמו כן ישנם מגבלות בשבתות החלות בפסח בגלל קיום ה“קידוש” מטעמ חמץ ובשבת שחלה בסוכות בגלל אופי התפילה וחיוב קיום ה“קידוש” בסוכה שלא תמיד מתאפשר. בשבתות החלות בחגים כמו ראש השנה ויום כיפור לא מומלץ לערוך טקס בר מצוה, אך כמובן שהנער יכול לעלות לתורה באופן סתמי. כל מה שנכתב כאן מתייחס רק לחלק מבתי הכנסת ובכל מקום יש לבדוק באופן פרטני. האם ניתן לדחות את הטקס לשבת אחרת? זה אפשרי ומותר, אם כי תמיד עדיף לעלות לתורה בהזדמנות הראשונה שאפשר. לעיתים עולות סיבות שונות לדחיית השבת: חגים, משפחה בחו“ל, העדפות לגבי מקום הטקס, ועוד. מתי נקיים את טקס הנחת התפילין בפעם הראשונה? מבחינת החיוב במצוות, מרגע שהילד הגיע לגיל 13 שנה הוא מחוייב להניח תפילין בו ביום ובכל יום (למעט שבתות וחגי התורה). רבים בוחרים לקיים טקס הנחת תפילין ביום בו קוראים בתורה בחול, הוי אומר: ימי שני או חמישי, וגם ראשי חודשים וחנוכה. לפיכך נבחר את יום שני או חמישי או ר“ח הקרוב ביותר ליום ההולדת ובו נערוך את הטקס. רבים אינם מודעים לכך, אולם טקס הנחת התפילין חשוב אף יותר מהעלייה לתורה בשבת, כי מצות הנחת תפילין הינה מן התורה, והעליה לתורה היא רק מנהג. טקס זה עדיף שלא לדחות כי חשוב שנער בר–מצווה יחל במצוות תפילין בהזדמנות הראשונה הנקרית בדרכו. כמובן שאם יש אילוצים משפחתיים או אחרים, אפשר לקיים טקס זה יותר מפעם אחת. חשוב לציין כאן למי שאינו יודע, שלפי ההלכה לא מניחים תפילין בשבת, כיון שהתפילין הם אות והשבת בפני עצמה היא אות בין ישראל ובורא העולם. מתי נקבע את המסיבה עצמה? אין לכך חשיבות מבחינה הלכתית, אך נהוג לקיים את החגיגה לאחר שהנער עלה לתורה והניח תפילין. כמו כן יש לדעת שלפי ההלכה לא מקיימים מסיבות בימי ספירת העומר (ט“ו בניסן עד י“ח באייר) ובימי בין המצרים (י“ז בתמוז עד י‘ באב). מזל טוב!